הצהרה אמנותית
המוסיקה שלי מתפרשת על פני מגוון של ז'אנרים: תזמורתי, קאמרי, ווקאלי, תיאטרלי ואלקטרו-אקוסטי. אני מלחינה ירושלמית, ולתוך המוסיקה שלי נכנסים בליל של קולות ואמירות: דיסוננטיות, סותרות, חסרות מנוחה. מצבים דרמטיים מעורפלים מוצאים את ביטויים בצירופי הצלילים שאני יוצרת, שהם על הגבול בין הנורמטיבי והמטורף; מנגינה, הרמוניה, או מצלול יכולים להיות נעימים ורכים, אך בו-בזמן להכיל נקודות כמעט-לפני-פיצוץ, מועדים לפורענות, או בתהליכי התפרקות וטרנספורמציה.
חיפוש המקור השביר הזה קיים ביצירות רבות שלי: כך ביצירה התזמורתית המוקדמת "רעשביר ", ביצירה "Dibs" לשישייה, שהולחנה בהשראת ספרה של וירג'יניה אקסליין, כך ביצירות ווקאליות מולחנות לשירי המשוררת מרינה צווטאייבה, והמשוררת האיראנית פריבא שש-בלוקי וכך ביצירה התזמורתית "העמוד התיכון", שנכתבה בהשראת שירה המפורסם של דליה רביקוביץ'.
טקסטים רבים שהלחנתי, או כתבתי בהשראתם, נכתבו על-ידי נשים. רבים מהם מתארים הוויה מלאת חיות ותשוקה, זוהרת, המשחרת לפרוץ קדימה, לנוע ולקרוע את הכבלים החיצוניים והפנימיים בהם היא נתונה.
המתח הזה, בין חיות מתפרצת, רגש חם ומפעפע, ובין גבולות וכבלים ברורים, נוצר בתוך המוסיקה ומכתיב אותה. כך אני יוצרת מצלולים עשירים, עולים על גדותיהם – טכניקות מורחבות בנגינה בכלים, "רעשים", הרמוניות עשירות, מנגינות רחבות-מנעד -אל מול מבנים וצורות נוקשים, שלא פעם נשברים, נקרעים וקורסים מבפנים.
אופרה קאמרית שכתבתי, "ASD", המתארת פער בין עולם אוטיסטי של ילד ובין עולמם של הוריו, נוגעת, דרמטית ומוסיקלית, בנושא המעסיק אותי ביותר: ניסיון מפגש בין עולמות רגשיים שונים ורחוקים הבלתי ניתנים לגישור, ועם זאת, אהבה גדולה המפעפעת ביניהם, שלא מפסיקה לחתור קדימה למגע, לחום, לקשר בלתי אמצעי, כנגד כל הסיכויים.
המוסיקה נוגעת לא פעם בחומרים מקומיים פופולריים, מצטטת אותם באופן גלוי או סמוי, ויוצרת רבדים נוספים בתוך המצלולים הקיימים ובמתח ביניהם.